אחיות לנצח

בלילה אחד חמים התעוררתי מכאב וידעתי שהגיע הרגע. קריאה מהירה לשכנה שהייתה בהיכון לשמור על בר, נסיעה מהירה לבית החולים ובבוקר כבר נולדה נועם המתוקה שלנו.

ההתרגשות עצומה, ממש כמו בפעם הראשונה, אבל עם פחות חששות ודאגות, כי אם הצלחנו עם אחת, למה שלא נצליח עם השנייה? ובאמת טפו טפו טפו הילדה בריאה ומתוקה כמו סוכריה ואני מתאפקת לא לאכול אותה מרוב חמידות.

2018-11-28_085733

הרגע הכי מרגש היה כשאמא של בעלי הביאה את בר לביקור. היא נכנסה אליי לחדר קצת בחשש, כי לראות את אמא במיטת בית חולים זה קצת מפחיד, אבל תוך שנייה היא כבר קפצה לי על המיטה ועטפה אותי בחיבוקים. השאלה הבאה הייתה צפויה: איפה היא? היא כמובן התכוונה לאחותה הקטנה שהיא חיכצה המון המון זמן לפגוש. התינוקת שבדיוק הייתה בבדיקה הגיעה אחרי עשר דקות ואז ראיתי דבר מופלא – איך מתחיל קשר לכל החיים בין שתי אחיות.

בר ניגשה לעריסה בזהירות, הביטה וחשבה לעצמה מחשבות. שאלתי אותה על מה היא חושבת והיא אמרה שהתינקות ממש קטנה. היא שאלה אם גם היא הייתה קטנה כל כך ועניתי לה שכן. ואז היא שוב חשבה ואמרה "היא כל כך קטנה, צריך לשמור עליה ממש טוב. אני אעשה את זה." זה בדיוק מה שרציתי לשמוע – שהיא מקבלת את אחותה הקטנה למשפחה ומוכנה לדאוג לה, אני מקווה שככה יהיו היחסים ביניהן תמיד, גם כשהן יגדלו.

אז בינתיים נבנה פה קשר מקסים בין האחיות, בינתיים הוא קצת חד צדדי, אבל זה ישתנה. אני לא יכולה לחכות לראות אותן צוחקות ומשחקות ביחד כמו חברות הכי טובות כשהתינוקת תגדל. אח, איזו נחת…

השראה אמנותית

היא ציירת ומורה לציור, למרות שמעולם לא למדה ציור. למעשה, ההשכלה האמנותית הרשמית שלה היא לימודי עיצוב קרמי במרכז לאמנות חזותית בבאר שבע. "הסיפור שלי הוא סיפור על אדם שרוצה ללמוד ציור בכל נפשו ומאודו, ואז אומרים לו: אתה יכול, אבל אין מקום במחלקת הציור והאמנות, יש מקום רק במחלקת עיצוב קרמי, ושם תשתתף בשיעורי רישום, […]

באמצעות "לצייר ציור זו חוויה רוחנית של צלילה למעמקים" / ראיון מיוחד לבלוג עם עינת מיזהר — גט א לייף. סטייל

יופי אכזרי

רציתי לראות תמונות טבע יפות ומצאתי ביניהן תמונות שמראות את האכזריות של בני האדם כלפי בעלי החיים והסביבה. עצוב לחשוב על איך שהאדם מתערב בטבע, מנצל אותו ומזלזל בו, ועדיין הוא לא מצליח לקלקל את היופי הטבעי הבלתי מרוסן של העולם שלנו.

https://www.theguardian.com/environment/gallery/2017/dec/26/the-best-of-the-wildlife-photography-awards-2017-in-pictures

בתקווה לשינוי…

מגבלות ההריון

מסתבר שהריון שני הוא לא קל יותר מההריון הראשון, אני לא יודעת למה בכלל חשבתי שזה יהיה קל יותר. אז נכון שעכשיו אני יותר יודעת מה הולך לקרות ואני פחות מופתעת מכל מיני תופעות של ההריון, אבל עדיין קשה לי להשלים עם המגבלות שלי.

2018-01-31_090506J

קודם כל יש את עניין האוכל. הרי ידוע שבהריון יש מאכלים מסוימים שאסור או לא מומלץ לאכול, ואני משתדלת להיות ילדה טובה ולפעול לפי ההמלצות, אבל אני כבר ממש מתגעגעת לסושי, שזה מאכל שאני ממש אוהבת ואסור לאכול בהריון. לגבי האלכוהול אין לי בעיה, כי אני לא כזאת שתיינית גדולה, ומזל שכך.

מה שהכי מפריע לי זה שאני כבר בשלב שקשה לי ללכת הרבה וזה קצת מגביל אותי. אז אנחנו כבר לא יוצאים לטיולים רגליים בטבע בשבתות וגם לא נראה לי שזה זמן לחופשה באיזו עיר אירופית, כי גם זה דורש הרבה הליכה בדרך כלל. בגלל שאני רוצה לנסוע לחופשה בפסח, הצעתי לבעלי שנצא לאיזה קרוז כי נראה לי שזה יהיה קליל יחסית בשבילי. מצד שני, אולי עדיף לדחות גם את זה לשנה הבאה…

אז עכשיו אני מצפה לילד ובעיקר מצפה לסיום ההריון המעיק הזה. אני חושבת שזה נפלא איך חודשים של חוסר נוחות ודאגה מסתיימים ברגע אחד של אושר עילאי. נראה לי שזאת הדרך של הטבע לגרום לנו להמשיך להביא ילדים לעולם.

 

שנים יפות שלי

התחלתי את הבלוג הזה ב 2013 קצת לפני שהתחתנתי עם אולג כי זו היתה עבורי שנה מדהימה ומכאן גם השם של הבלוג שלי- השנה הכי יפה שלי. מאז כבר עברו כמה שנים ואני בהחלט יכולה להגדיר אותן כשנים היפות שלי.

2017-08-13_10J5

אני שומעת הרבה אנשים סביבי מדברים על כך ששנות ה 20 היו השנים הכי יפות שלהם כי הם היו נטולי אחריות ודאגות, חיים סטודנטאליים עם הרבה כיף וחברים ואצלי דווקא שנות ה 30 הם שנותיי הטובות. ברגע שמצאתי את בן זוגי לחיים, הבאתי את בר לעולם ובקרוב אביא עוד ילד או ילדה לעולם (כן כן נמצאת בתחילת הריון) מבחינתי הגעתי לנחלה, לרוגע, זה באמת מה שעושה אותי מאושרת.

שנות ה 20 זכורות לי יותר כתקופה מבולבלת, לחץ של לימודים, אי וודאות לגבי מה אני רוצה לעשות בחיים, לחץ למצוא את הבחור של חיי, פחות התחברתי לחיי הבילויים ככה שדווקא שמחה שהתקופה הזאת מאחורי. בכלל יש משהו בשנות ה 30 שהוא יותר בשל, יותר מקבל, יותר מבין את החיים ומעריך אותם. מקווה שגם את השנים הבאות אוכל להגדיר כשנים היפות שלי

האושר כבר כאן

המאמר הזה גרם לי להבין שהמרדף אחרי האושר יכול למנוע מאיתנו לראות שהאושר כבר כאן, בדברים הקטנים, ושאנחנו עלולים לפספס אותו בגלל השאיפות והמטרות שלנו. חשוב לשאוף וחשוב להסתכל קדימה, אבל אל תזניחו את ההווה, כי הוא המתנה (present) הכי גדולה שלנו.

http://www.mojitomother.com/2014/02/caught-happiness-trap/

Paris 2004 014

ליל הבלגאן

קוראים לזה ליל הסדר, אבל במשפחה המורחבת שלי זה תמיד נראה בסוף כמו ליל הבלגאן. ילדים בבגדים לבנים מרוחים במיץ תירוש מתרוצצים מסביב, מבוגרים צוחקים בקול רם מידי, מישהו משתכר וכולם מתבלבלים בהגדה. ואני בכלל לא מדברת על הנזק הסביבתי – ערימות הכלים המלוכלכים וערימות הזבל.

2017-06-12_101520_R_

ובדיוק בגלל זה אני כל כך אוהבת את החג הזה!

חג שמח וכשר לכל בית ישראל.